החלטה בתיק בר"ע 1161/05

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ' רבס) מיום 11.09.05 בתיק בש"א 1553/05 במסגרת תמ"ש 3740/05, שבה נדחתה בקשת המבקשת ליתן צו מניעה זמני האוסר על משיבות 2 ו- 3 לבצע פעולות במסגרת תיקי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בנוגע לחלקה 18 בגוש 11183 ברמת ישי (להלן - חלקה 18).

2.         רקע עובדתי:

א .         המבקשת והמשיב 1 נישאו ביום 12.9.94, מנישואיהם נולדו להם 3 ילדים ובני הזוג מתגוררים יחד עם ילדיהם ברמת ישי בבית המשיב 1, הידוע כחלקה 15 בגוש 11184 (להלן - חלקה 15). 

ב .         המבקשת ומשיב 1, חתמו ביום 27.7.94 על הסכם יחסי ממון שאושר ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 11.12.94.

ג .         בסעיף 12. א. להסכם יחסי ממון הנ"ל נקבע: "להבטחת מילוי התחייבויות דוד על פי הסכם זה, ירשום דוד הערת אזהרה על זכויותיו בדירה הידועה בחלקה 15 בגוש 11184 לטובת אנה ו/או כל נכס אחר שיחליט ובתנאי שערכו לא יפחת מ- 150,000 $". אכן, בהתאם לאמור בסעיף הנ"ל, המשיב 1 רשם ביום 18.11.04 הערת אזהרה לטובת המבקשת על החלקה 15, כמו כן רשם המשיב 1 ביום 17.01.05, מכוח אותו סעיף 12. א. להסכם יחסי ממון, הערת אזהרה נוספת לטובת המבקשת על החלקה 18 בגוש 11183, היא החלקה נשוא תיק זה (הנמצאת ברמת ישי ושייכת גם למשיב 1) (להלן - חלקה 18).

            דא עקא, הערת אזהרה זו נרשמה רק ביום 17/1/2005 ולאחר שנרשמו צווי עקול על חלקה זו.

ד .         בין המשיב 1 לבין המשיבה 2 מתנהלים הליכים משפטיים רבים בשל חובות כבדים של מיסים של המשיב 1 כלפי המשיבה 2.

ה .        המשיבה 2 הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל פסקי דין שניתנו לטובתה כנגד המשיב 1 בת.א  3365/98, ת.א. 5882/02, ת.א. 5885/02 ות.א. 5886/02. במסגרת תיקי ההוצל"פ בהם הוגשו לביצוע פסקי הדין הנ"ל, מינה ראש ההוצל"פ בחיפה את המשיבה 3 ככונסת נכסים מטעם המשיבה 2 על שני נכסיו של המשיב 1: חלקה 15, עליה בנוי ביתו של המשיב 1, ועל חלקה 18. על החלקות הנ"ל נרשמו צווי עיקול במסגרת תיקי ההוצל"פ הנ"ל. יודגש כי צווי העיקול על החלקה 18 נרשמו, כאמור לעיל, לפני שנרשמה הערת האזהרה לטובת המבקשת על אותה החלקה.

ו .          ביום 25.5.05, ניתן צו מניעה זמני במסגרת בש"א 2619/04 האוסר על המשיבות 2 ו- 3 לנקוט בהליכי כינוס ככל שהדבר נוגע לבית הנמצא בחלקה 15 הנ"ל.

ז .         ביום 13.4.05 הגישה המבקשת לבית משפט לענייני משפחה בנצרת (תמ"ש 3740/05) תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שיקבע כי זכויות המבקשת מכוח הערת האזהרה הרשומה לטובתה על החלקה 18 לפי הסכם יחסי ממון עם המשיב 1, גוברות על הזכויות של המשיבה 2 מכוח צווי העיקול וכי המשיבות 2 ו-3 מנועות מלנקוט בהליכי כינוס בכל הנוגע לחלקה 18 בתיקי הוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.

ח .         במסגרת התביעה הנ"ל לפסק דין הצהרתי, הגישה המבקשת בקשה בבש"א 1553/05 ליתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבות 2 ו-3 לבצע כל פעולה במסגרת תיקי הוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בנוגע לחלקה 18. בית משפט קמא דחה את הבקשה למתן צו מניע זמני ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

3.         אלה בתמצית נימוקי הבקשה:

א .         טעה בית משפט קמא, שקבע כי המבקשת לא הוכיחה שיש לה זכות ולו לכאורה, בחלקה האמורה, כדי לבסס עליה מתן הסעד הזמני המבוקש.

ב .         טעה בית משפט קמא שבטרם שמיעת הראיות בתביעה עצמה, ללא קביעת כל החובות והזכויות שתוותרנה, דחה את הבקשה לסעד זמני שבמקרה הנוכחי, לא ניתן לתקן את הנעשה, אם תביעת המבקשת אמנם תתקבל.

ג .         בית משפט קמא התעלם מהעובדה כי מאזן הנוחות בשלב זה נוטה לטובת המבקשת. בנסיבות המקרה הנזק ואי הנוחות שייגרמו למבקשת, אם הסעד הזמני לא יינתן גדולים יותר מאשר נזק ואי הנוחות שייגרמו למשיבות 2  ו-3.

4.         המשיבות 2 ו-3 מתנגדות לבקשה ומבקשות להשאיר את החלטתו של בית משפט קמא על

כנה. לטענתן צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי אפילו לכאורה לא הוכיחה המבקשת זכות בחלקה 18 לאור הסכם יחסי ממון בינה לבין המשיב 1.

5.         דיון

א .         ראשית, יש להעיר כי הסעד שהתבקש על ידי המבקשת בבית משפט קמא הוא סעד של צו מניעה זמני. בספרו על צווי מניעה כתב ד"ר א. וינוגרד: